הסוס כאמצעי תראפי וחינוכי (תרגום מאנגלית: עדינה דר)
מאת: בן נולט, מתאם, תכנית מדעי בע"ח 4-ה', אוניברסיטת פנסילבניה, המכללה למדעי החקלאות.
הסוס נוצל ע"י בני אדם למטרות רבות. נעשה בו שימוש כמזון, אמצעי תחבורה, בעבודה, במלחמה, בספורט, בפעילויות פנאי, כבן לוייה וחבר, ועוד. ישנם שני תחומים נוספים בהם זוכה הסוס להכרה כשותף אינטגרלי לבני אדם: תראפיה וחינוך.
המושג תראפיה מוגדר כ: "של או מתייחס לטיפול במחלות או הפרעות ע"י מרכיב (אמצעי) או שיטה רפואית"
המושג חינוך מוגדר כ: "לספק לימוד עבור או להתפתח שכלית".
ברכיבה טיפולית ופעילויות נהיגה טיפולית נצפה הסוס ככלי טיפולי ו/או למטרות ספורט וחינוך עבור אנשים הסובלים ממגבלות פיזיות ו/או שכליות (ע"ע סיווגי רכיבה טיפולית).
הנך מודע ביותר לפעילות הגופנית לה זוכה הרוכב בשעה שהוא רכוב ע"ג סוס יציב. בהליכתו מספק הסוס משוב סימטרי לרוכב שהינו זהה לפעולה הנדרשת בתנועה אנושית. המקצב של הסוס בהליכתו (צד אל צד, למעלה למטה ו-קדימה אחורה) מועברת אל הרוכב. נסה לתאר, אם תוכל, את הערך ברכיבה עבור אדם שאינו מסוגל ללכת, או המתקשה בהליכה. הרוכב אינו זוכה רק ביתרונות הפיזיים של הסוס, אלא גם בהנאה ובגירוי שכלי.
אם תעצור ע"מ לזהות את מספר הכישורים וכמות ההכנה הנפשית (שכלית) הנדרשים מאת הרוכב תוכל לזהות במהירות את הערך של פעילות זו עבור אדם המתקשה בלמידה.
כישורים וחוויות המקושרים עם רכיבה וטיפול בסוס:
חשיפה לסביבה לא שגרתית: עבור אדם מוגבל, טיול אל חוות סוסים מהווה בילוי כמו גם הפסקה משגרת היומיום. רוב האנשים אינם מורגלים לסביבת בעלי חיים ובמיוחד לא בעל חיים גדול כסוס.
חוויה ויזואלית: מראות המקושרים עם בעלי חיים הם חדשים ומלהיבים כאשר הם נצפים לראשונה.
חוויות שמיעתיות: קשה לתאר את הצלילים המתקשרים לסוסים ול"חיים" בסביבת החווה במידה ולא חווית אותם בעבר. (עבור אנשים מסוימים, אין צליל יותר מרגיע מסוס הלועס חציר בסיפוק).
חוויות ניחוח: כולם יסכימו שניחוחם של חציר חדש, תערובת, סייח חדש וריחו של הסוס עצמו הינם ריחות מיוחדים ביותר. ישנם כמובן גם ניחוחות אחרים!!
חוויות מישוש: בסביבת הסוס אנו לומדים את משמעות הגס, הרך, הקשה, תחושת רעמה או זנב, פרוות קיץ קצרה וחלקה, תחושת פרוות החורף העבה, מרקם החציר והתערובת, תחושת העור, תחושת שמיכות, וכו'.

 
מעורבות פיזית: שימוש וחיזוק קבוצות שרירים, תגובות, שיווי משקל וקוארדינציה המתרחשים בפעילויות המקושרות לסוס הינן שונות מאשר בכל פעילות אחרת.
חוויה פסיכולוגית: הסוס מציב אתגרים אשר, מרגע שלומד הרוכב לשלוט בהם, מעשירים את הפרופיל הפסיכולוגי שלנו. אנשים רבים מקבלים חיזוק מעצם יכולתם להוביל את הסוס כרצונם.
הרחבת אוצר המילים וכשרונות זיהוי: המילים המשמשות ביחס לסוס וסביבתו שונים לרוב מהמקובל (למשל אוכף, ארכובה, פרסה, מתג, מגרדות ומברשות טיפוח, רמך, תא, מרעה, סייח, רעמה וכו').*
"מרכיב הסיכון": היכולת לעבוד ולהתנועע במחיצת סוסים, בנינוחות, דורשת כשרון ואומץ. בפעילות זו מעורב סיכון והרי נדרשת רמת סיכון מסוימת בחיינו לבריאותנו ולפיתוח כישורים אחרים.
תיאום עין-יד: "איש סוסים" בעל ניסיון נדרש לכמות עצומה של זריזות ידיים וכשרון בביצוע מטלות פשוטות למראית עין. אם ננתח את התהליך המלא, החל מאיתור הסוס עליו הנך רוצה לרכוב, תפיסתו, הלבשת הראשייה, קשירתו, הברשתו, בדיקה פיזית מהירה, איכופו והתקנת המתג ולבסוף, רכיבה-הרי שזה מדהים.
כישורי חיים: פעילויות רבות המקושרות עם סוסים וסביבת האורווה ניתנות להעברה אל פעילויות היומיום בחיינו. פעילויות סוסים ורכיבה כוללות: עצור והתקדם, למעלה למטה, ימין שמאל, זיהוי צבעים, תחושת מרקמים שונים, סיבובים, תנועות הברשה קצרות, תנועות הברשה ארוכות, אחורה וקדימה, עליון ותחתון, חלקי גוף וכיו"ב. היכולת לדעת את מיקומך בחלל אינה באה בטבעיות לכל אדם. בשעת רכיבה ע"ג סוס הנך נדרש לפתח את כישורי המודעות המרחבית שלך. מדריכי הרכיבה הטיפולית ישלבו בנוסף יעדים חינוכיים במסגרת הרכיבה. המדריכים יציבו מספרים, אותיות, צורות ומגוון של תמונות בסביבת המגרש לשימוש במהלך השיעור. הרוכבים לומדים את חלקי הסוס, האוכף והמתג. במידת האפשר, ילמדו הרוכבים את כל הקשור בטיפול וטיפוח הסוס וכן כישורי רכיבה בהתאם ליכולתם.
כל זה ובנוסף, הנאה!
פעילויות המקושרות לגידול נאות, אילוף, טיפול וטיפוח, רכיבה, נהיגה והשימוש בסוס דורשות כשרון טכני ומומחיות גבוהה. שימוש בסוס לצורכי תראפיה וחינוך דורשות ידע מיוחד מצד מדריך הרכיבה. אוניברסיטת פנסילבניה גאה להציע הזדמנויות השכלה ברבים מתחומים אלה.
אם מסיבה כלשהי (מחלה או הפרעה), כל הדברים אותם אנו לוקחים כמובן מאליו הופכים בלתי אפשריים או מסובכים לביצוע עבורנו, ייתכן ונוכל להעריך יותר את חשיבות הסוס וסביבתו. 

NARHA - North American Riding for the Handicapped Association

השפעה פסיכוסוציאלית של רכיבה טיפולית: מחקר ניסיוני

מאת קרולין מ. גטי, MS-OTR/L    (תרגום מאנגלית – עדינה דר)

קיים חומר מחקרי רב התומך ברכיבה טיפולית והיפותראפיה כאמצעי לשיפור טובתו הפיזית של הילד; אולם מידע נוסף המתבסס על סיפורים אישיים תומך בהשפעותיה החיוביות של תרפיה מסוג זה על טובתו הנפשית של הילד. דילמה זו נתנה השראה לקבוצה של 4 סטודנטים לריפוי בעיסוק וליועץ שלהם לחקור את השפעת הרכיבה הטיפולית בשתי תכניות לרכיבה טיפולית בדרום-מערב פנסילבניה על ביטחונם העצמי של חמישה רוכבים.

רקע

רכיבה טיפולית החלה לראשונה בסקנדינביה לאחר שליז הרטוול זכתה במדליית כסף לדרסאג' באולימפיאדה ב-1952 למרות נכותה ממחלת הפוליו. חווייתה של הרטוול שימשה השראה לתרפיסטית נורווגית, גב' בות'קר, לייסד קבוצת רכיבה עבור ילדים הסובלים ממגבלות. מרכזי רכיבה טיפולית נוסדו לראשונה בשנות ה-60 בארה"ב וקנדה; ארגון NARHA נוסד ב-1969.

תרומות פיזיות של רכיבה טיפולית עשויות לכלול שיפור בשיווי משקל, יציבה ותנועה. התקשחות השריר ושיתוק מקשים על ההליכה ואפילו מונעים אותה עבור אנשים מסוימים. במובן מסוים, דומה תנועת האדם לתנועת הסוס; לכן מסוגלים רוכבים רבים לחוות תנועה נורמלית זו לראשונה ע"ג סוס. מכשירי התעמלות, הפועלים לרוב על קבוצת שרירים אחת בכל פעם, אינם מסוגלים לייצר תנועות פיזיות באופן טבעי, מקצבי והתקדמותי. בירי וקאופמן תיארו שיפור ניכר בעמידה וביציבת קוואדרופדים (Quadruped balance ) במטופלי רכיבה טיפולית. ניתן לייחס שיפורים אלה לעובדה שהגירוי ועיסוי השרירים המתבצעים במהלך הרכיבה משפרים את האימפולסים העצביים ואת טונוס השרירים. בנוסף, שיפורים ביציבה נרשמו עקב הגברת כוח שרירי הבטן והגב.

"תפעול הנפש חשוב לא פחות מתפעול הגוף, והסוס מספק תמריץ עצום עבור אנשים הסובלים ממגבלות פיזיות, שכליות ונפשיות." ציטט(ה) פארק את אחת ממייסדות תכנית לרכיבה טיפולית, ברברה קריסטן, "הביטחון והדימוי העצמי הנשאבים מהיכולת לשלוט בחיה רבת כוח במשקל 1,000 Lbs.   (כ-500 ק"ג) אינה ניתנת למדידה". ב-1994 ערך(ה) קאולי מחקר נסיוני שכלל 23 נערות מתבגרות בגילאי 15-11 בעלות צרכים מיוחדים בחינוך, אשר הניב שיפור קטן בהערכתן העצמית לאחר 8 שבועות של היפותראפיה; אולם, השיפור לא היה משמעותי סטטיסטית.

הערכה עצמית ניתנת להגדרה כאופן בו מרגישים יחידים לגבי עצמם והרמה בה התפיסה העצמית היא חיובית, בעלת כבוד עצמי, וקבלה עצמית'. דרגות של הערכה עצמית נעות בכיוונים שליליים וחיוביים ומשפיעות על היחיד בכל דבר אשר הוא/היא עושה הן פיזית והן מוחית. בסיוע נאות, הכוונה ונקיטה בפעולות מצד היחיד, ניתן לפתח את ההערכה העצמית לדרגה גבוהה יותר, ובכך להגביר את ההתפתחות האישית ואת היכולת לחוות הצלחה.

המחקר

למרות שמחקר זה עונה על שלוש שאלות מחקר עיקריות, רק אחת מודגשת במאמר זה: מהי דרגת השינוי שהורגש בדירוג השקפות ההערכה העצמית בין ילדים ומתבגרים מוגבלים לפני ואחרי תכנית הרכיבה הטיפולית? חמישה ילדים ומתבגרים, בגילאי 13-8 התנדבו בהסכמת הוריהם להשלים סקר טרום ואחר מחקרי למדידת הערכה עצמית. ארבעה מהמשתתפים היו נקבות ואחד זכר.

אבחנות הליקויים כללו: היפוטוניה (Hypotonia ), ליקויי למידה בליווי דיספרקסיה
(Dyspraxia ), סי.פי, סי.פי ספסטי, וליקוי למידה בלתי-מילולי.

טופס משופר של סולם ההערכה העצמית של רוזנברג לילדים בכיתות ג' עד י"ב יושם למדידת ההערכה העצמית של הרוכבים. הסולם כולל 10 פריטים והזמן הממוצע למילויו עומד על 5 דקות. הדירוג נע בין "לא מסכים בתוקף" (1), "לא מסכים" (2), "מסכים" (3) או "מסכים בתוקף" (4). הנוסח המופיע בסקר המקורי שוכתב מינימלית ב-7 מתוך 10 הפריטים ע"מ להקל על הבנתם של המשתתפים. לדוגמה, "אני מרגיש שאני אדם בעל ערך, לפחות על בסיס שוויוני עם אחרים" שוכתב ל-"אני מרגיש שאני חשוב בדיוק כמו אנשים אחרים". הסקר בוצע על כל ילד ביום הראשון וביום האחרון של תכנית הרכיבה הטיפולית בטרם עלו הרוכבים על סוסיהם.

כל סקר נותח כך שדירוג ממוצע של "4" היווה את ציון ההערכה העצמית הגבוה ביותר. ציונים ממוצעים לפני החלת תכנית הרכיבה הטיפולית (22. = SD , 3.32) הושוו לציונים הממוצעים בסיום תכנית הרכיבה (33. = SD , 3.64). ערכים אלו הראו עליה חיובית משמעותית בהערכתם העצמית של הרוכבים באמצעות Wilcoxon signed-ranks test
(02. = P , 2.03 = T ) עם 05. = 1A . תרשים 1 מציג עליה בדירוגי ההערכה העצמית עבור כל מטופל לאחר השתתפותו בתכנית הרכיבה הטיפולית.

כצפוי, ילדים ומתבגרים מוגבלים אשר השתתפו בתכנית הרכיבה הטיפולית הודיעו על שיפור משמעותי בהערכה העצמית. ממצאים אלו תאמו מחקרים קודמים; אולם זהו המחקר הראשון שהניב שיפור סטטיסטי משמעותי. סביר כי הרכיבה הטיפולית תרמה לשינויים המשמעותיים בהערכה העצמית. השפעות חיוביות על ההערכה העצמית נבעו מיצירת קשר בלתי-מותנה עם הסוסים, בטחון עצמי משליטה בבעל חיים שגודלו פי 20-10 מגודלם, ותחושת שיפור פיזי. חקר נסיוני זה לא כלל קבוצת בקרה, לכן לא ניתן להסיק חד משמעית לגבי השפעת הטיפול, שכן ישנם גורמים חיצוניים רבים אשר היו עשויים להשפיע על ההערכה העצמית של המטופלים. בנוסף, עקב שיטות הדגימה, לא ניתן לכלול בתוצאות אלה את כל הילדים והמתבגרים המשתתפים בתכניות רכיבה טיפולית.